by Guest Blogger
Rav David Joseph Mescheloff
- - - - -
1 - The relationship of the thought of R' Yehuda Halevy and the Rambam is an old, fascinating topic. To my taste, much of what has been written about it in academic circles in the past is woefully shallow and distorted.
2 - There are definite, very clear-cut parallels between some of the things they wrote (for example, what the Rambam writes in the Mishneh Torah about joy as an essential part of 'avodat hashem seems almost a verbatim quote from the Kuzari).
3 - However, a really top notch analysis of the relationship between the two and their thought appeared recently in a book by Rav Yitzhak Shilat, that compares the two systematically and comprehensively, point by point, basing what he says on what they actually wrote and not on some predetermined mental image of them (as if Rambam were a pure rationalist and R' Yehuda Halevy a spiritual romantic). This is an excellent presentation of the issue, and I highly recommend it»
Below, please find a review by Rav Yoel Katan, the editor of HaMaayan, on Rav Shilat's work.
בין הכוזרי לרמב"ם. לימוד משווה. מאת יצחק שילת. ירושלים, הוצאת שילת – מעלה אדומים, תשע"א. רפו עמ'. (ysheilat@gmail.com)
שמו של הרב שילת נודע כאשר הוציא לאור מהדורות חדשות, מתוקנות ומבוארות, ברובן מתורגמות מחדש מערבית, של איגרותיו של הרמב"ם והקדמותיו. לפני כשנתיים הוציא לאור גם תרגום חדש של ספר הכוזרי, כחלק מכוונתו להשוות את משנותיהם של שני גדולי אומתנו – ריה"ל והרמב"ם. בספר זה נשלמת כוונתו; יש בו מבוא וי"ד פרקים שעוסקים בדיוק בענין זה – תיאור דרכיהם הדומות והשונות של ריה"ל והרמב"ם בענייני אמונה, שלמות האדם, סגולת ישראל, טבע ונס, מטרותיהן וטעמיהן של המצוות, הרחקת הגשמות, היחס לארץ ישראל, גלות וגאולה, בחירה חופשית, תורה שבעל-פה, היחס לקראוּת, לנצרות, לאיסלם, לפילוסופיה ועוד. הרב שילת נותן לקורא לשפוט את הדברים: הוא מסדר לפניו ציטוטים נבחרים מכתבי שני הגדולים האלו, והמילים מדברות בעד עצמן. כך בסוגיית יחסם לארץ ישראל, שממבט ראשון נראות גישותיהם שונות בתכלית: הרמב"ם הרי אף לא מונה את ישוב הארץ כמצות עשה, והריה"ל לעומתו ממקם את ארץ ישראל כמרכז היהדות וחיי היהודי! אולם הרב שילת מוכיח ומשכנע שההבדל בגישותיהם בענין זה קשור להבדל הקיים ביניהם ביחס לסגולת עם ישראל: אצל מחבר הכוזרי סגולת ישראל היא תכונה טבעית-תורשתית ולכן הוא מייחס גם לארץ ישראל תכונה טבעית מקבילה, שהרי הענין האלוקי הוטבע כבר באדם הראשון ובהתאם הוטבעה בארץ ישראל התכונה המתאימה לענין האלוקי; אולם לדעת הרמב"ם התכונות המיוחדות של עם ישראל הן תוצאה של הבחירה שבחר ה' בישראל במעמד הר סיני, וכך מעלתה של הארץ היא שהיא יועדה להיות ארצו של עם ה', אך אין בה תוכן טבעי שונה. הרב שילת דוחה בתקיפות את הדעה שריה"ל 'קיצוני' ותקיף ביחסו לארץ ישראל והרמב"ם יותר 'מתון', ולדעתו השאלה ההלכתית בדבר חובת כיבוש הארץ ומחיר ההחזקה בה אינה נוגעת כלל לתפיסותיהם הרוחניות של בעל הכוזרי והרמב"ם. בס"ה בולטת הקרבה הגדולה בין שני אישים גדולים אלו, הרבה יותר מאשר הקווים המבדילים שביניהם. אמנם נכון שלרמב"ם צלם האלוקים של האדם הוא בשכלו, ובו תלויים ערכיו, אמונתו ודבקותו בה', ולדעת ריה"ל חוויית נוכחות ה' היא עיקר מהותו של 'הענין האלוקי' ושל האיש הישראלי הנושא אותו. הרבה יותר מזה נמצא בספר חשוב זה על י"ד פרקיו; זהו ספר חובה לכל המעונין להתעמק בבסיסה של מחשבת ישראל, בעזרת הבנה מדוייקת של יסודות מחשבתם של שניים מגדוליה.»
ישיבת שעלבים - המעין
http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?backto=22&ed=%E2%EC%E9%E5%EF%20%F0%E9%F1%EF%20%FA%F9%F2%E1&id=622
Kol Tuv,
RRW
No comments:
Post a Comment