M'lameid l'Hoil O"Ch 1:121

שו"ת מלמד להועיל חלק א (אורח חיים) סימן קכא שאלה מאת הרב דק"ק שוואבאך. בנר חנוכה אי צריך שידלקו נרות ביהכ"נ שיעור, והעיר השואל על מג"א /או"ח/ סי' תר"ע ס"ק ב' ופמ"ג שם דמשמע שהיו דולקין עד חצות הלילה, וכן העיר על אשל אברהם /או"ח/ סי' תרע"ה ס"ק ב' דמשמע דבעי שיעור. תשובה: באמת תימה שלא דיבר אחד מהפוסקים דבר מפורש האיך נוהגין בנרות בית הכנסת, ורק מכותלי דבריהם נראה שיש מנהגים שונים בדבר. והנה להדליק נ"ח בביה"כ לא מצאתי בפוסקים ראשונים המפורסמים לא ברי"ף ולא ברא"ש ולא ברמב"ם גם לא באור זרוע ולא באשכול ולא במחזור ויטרי, והיותר קדמון שדיבר מזה הוא בעל העיטור בעשרת הדברות שלו והוא כתב המנהג להדליק נ"ח בביהכ"נ אבל לא כתב שמברכין. והשבלי הלקט והתניא הביאו ומסופקין אי מברכין, אך הכלבו דף מ"ד פי' טעם המנהג להוציא את שאינו בקי, משמע מדבריו דמברכין. גם היה בימיו מנהג כל המקומות להדליק בביהכ"נ. והריב"ש הוא הראשון אשר החליט לברך בהדלקת ביהכ"נ ;נ והובא בב"י סי' תרע"א עיי"ש ונפסק הדין בש"ע. והח"צ סי' פ"ח פקפק עליו לאותם שאינם מברכין על ההלל בר"ח, עיין באר היטב ופתחי תשובה. והנה לענין השאלה אימתי ועד כמה דולק בביהכ"נ ראיתי בספר דברי קהלת לר' זלמן גייגער דבפראנקפורט דמאין דולק הנר מערב עד בוקר לאחר תפילת שחרית, ולפמ"ש המג"א /או"ח/ סי' תר"ע סק"ב (לפי פי' הפמ"ג, וכן הבינו היעב"ץ בסידורו) היו הנרות דולקין עד חצות הלילה. אמנם מפמ"ג שם משמע שהנרות דולקין גם בתפלת שחרית, וקשה דדוחק לומר שאחד ילך בחצות הלילה לביהכ"נ לכבות הנרות כדי שישארו קצתן להדליק בתפלת שחרית. וע"כ נ"ל דמאן דתני הא לא תני הא דבמקומות שנרות ביהכ"נ דולקין עד חצות הלילה הן דולקין עד כלה, ויען שהנרות גדולות דולקין עד חצות, ובמקומות שמדליקין גם בשחרית בתפלה, מכבין הנרות לאחר תפלת ערבית כדי שישאר להדליק מהן לתפלת שחרית וכן הוא המנהג כאן בבערלין בכל בתי כנסיות. ומצאתי בספר שדה חמד בסוף ערך חנוכה שהביא תשובת בנין שלמה (ספר זה אינו בידי וכנראה מחברו מוהר"ש מ"ץ דק"ק ווילנא) שחקר טעם על מה שנוהגין בכמה מקומות בבתי כנסיות ובתי מדרשות להדליק נרות גם בעת תפלת שחרית על מה הוטבע מנהג זה, ועיי"ש מה שכתב ולי נראה דהמנהג נתיסד לפי שברוב פעמים לא דלק בערב כשיעור והשלימו זה בשחרית, ואף שבבית אין להדליק נ"ח בשחרית היינו דשם לא נתקנה כלל בלילה דשרגי בטיהרא מאי מהני, ואף דמנורה דלקה (לכה"פ נר מערבי) גם ביום, מקדש שאני (וע' שו"ת הרשב"א סי' ש"ט ולח"מ פ"ג מה' תמידין ומוספין הי"ב). ומ"מ בביה"כ דעיקר טעם הדלקה לפרסם הנס גם ביום מדליקין. ומכש"כ דאתי שפיר לדעת הרמב"ם שם דבהטבת הנרות דשחרית היתה ג"כ הדלקה וכמו שהביא השדה חמד בשם בנין שלמה, והשתא מיושב ג"כ המנהג שאין ממתינין בערב בביהכ"נ עד שדלקו חצי שעה, דהא שיעור חצי שעה היינו משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק, ושיעור זה לא שייך כלל לביהכ"נ, אלא דלא פלוג בין ביהכ"נ לבית היחידים, אך במקום שנהגו להדליק בביהכ"נ גם בשחרית, שפיר יש לצרף הדלקת שחרית להדלקת ערבית וזה עדיף דהעם מתאספין בשחרית מלהניח דולק בערבית ואין איש שם וביותר שקשה להנהיג שידלקו בביהכ"נ חצי שעה דהיכי נעביד, ימתין השמש אחר תפלת ערבית עד חצי שעה א"כ יאחר הדלקתו בביתו יותר מן הראוי, ואם יקדימו להדליק בביהכ"נ קודם הלילה, הא תינח בחול, במו"ש מאי איכא למימר, ומעתה נצטרך להטריח את השמש לילך אחר חצי שעה לביהכ"נ ולכבות את הנרות, כדי שידליקו גם בבוקר, או לבטל המנהג של הדלקת בוקר ולהניח הנרות דולקות עד כלה. ובשני האופנים האלו אין דעתי נוחה, ועל כן במקום שאין עושין כמנהג פפד"מ לעשות נרות גדולות כל כך שידליקו עד הבוקר, אין למחות לכבות הנרות אחר תפלת ערבית ולהדליקן שוב בבוקר. ולולא דמיסתפינא הו"א דגם במג"א /או"ח/ סי' תר"ע סק"ב הכי פירושו עד חצות היינו חצות היום, ובמקום המ"צ (היינו מעגל צדק) שהביא היו מכבין הנרות בערב אחר מעריב ומדליקין אותן בבוקר, והיו דולקין עד כלותן, וזה היה בחצות היום, ודלא כפמ"ג. והלא ק"ק פיורדא קרוב לו ידרוש אחר המנהג דשם, וכן יעשה גם הוא.